סושי עבורי

דגים דגים

אחח איזו חיה נהדרת היא הדג. אני אוהב במיוחד את אלה ששוחים נגד הזרם, כל המאמץ הזה עושה נפלאות לטעם שלהם. ולענייננו, לא חייבים להשתמש בדג להכנת סושי, אפשר להשתמש גם בקלמרי, שרימפס, צלופח, ושאר שרצי מים, וכמובן שתמיד אפשר לעשות סושי צמחוני(רחמנא..) אבל אנחנו בענייני דגים כרגע. אז דבר ראשון שצריכים להבהיר זה שברוב הסושים הלא-צמחוניים, משתמשים בדג נא ולכן חשוב מאוד לוודא את הטריות של הדג. אפשר לשאול את המוכר ממתי הדג, והתשובה הנפוצה ביותר שתשמעו היא "מהיום!", לרוב התשובה הזאת אינה לגמרי נכונה. אולי באמת תקנו את הדג "היום" אבל לאמיתו של דבר נתנו לאותו דג בראש מספר ימים לפני כן, לכן חשוב לשים לב למספר סממנים של טריות הדג ולבחור נכון. לאחר מכן יש לעבד את הדג, ולחתוך לרצועות בגודל המתאים, כל זאת בהמשך.

אני דג טרי, אחי

טוב, אז ישנם כמה פרמטרים שיעזרו לכם לדעת אם יש לכם ביד דג טרי, או דג לא-טרי (כפי שמכונה בספרות המקצועית "דג בררה"):

1. הטקסטורה- של הדג צריכה להיות "זברה סטייל" יענו פסים של ורוד לבן כפי שמופיע בתמונה למטה (מימין). אם הצבע חלק לחלוטין (למטה משמאל) כמו בסלמון מעושן, זהו לא דג טרי כלל וכלל.
2. מגע- הדג צריך להיות רך למגע. אם נתח הדג פיתח לעצמו שיכבת מגן "קריספית", סימן שהוא עמד יותר מדי זמן ללא דורשים בחנות וזה בעצם פאק שלכם שלא קניתם אותו קודם.
3. ריח- טוב, תשפטו בעצמכם, אני לא צריך להגיד לכם איך מריח דג מקולקל .
4. קרום- זה סימן לצרות, במיוחד בטונה, במקרה של קרום להתרחק מיד ולהזעיק מבוגר .
5. טעם- הפרמטר הזה אומנם יכול לעזור לכם רק אחרי שכבר קניתם, אבל זה יכול לחסוך ממכם כאב אסלה רציני. אז אם לסלמון או לטונה יש טעם מריר, במיוחד בקצוות, פשוט להיפטר.

בתמונה מימין סלמון טוב, משמאל סלמון רע, מחוץ לתמונה סלמון מכוער